אופנועים רכיבה נכונה אתר האופנועים הישראלי

חנות |  ראשי |  לוח |  פורום |  MotoTec |  קישורים |  חדשות |  משאל |  חדש בשוק


זה הרלי זה?!
צילום: גילעד קוולרצ'יק
בחן: עמיר שבתאי מגזין בייקס
מגזין בייקס sbk
לחצו להגדלה

אלמנט ההפתעה
הדבר האחרון שעולה לך בראש כשאתה רואה את גוש המתכת המוכסף הזה הוא שזה הרלי. יש אמנם רמזים קלים: מנוע ה- V (למרות שהזוית בין הצילינדרים היא 60 מע' ולא 45 כמו בשאר דגמי הרלי) ואולי גם הקונספט הקסטומאי, גם הרצועה המשוננת שנמצאת במקום בו ממוקמת שרשרת הינע "נורמלית" רומזת כי אולי מדובר כאן בהרלי, אך פה פחות או יותר נגמר הדמיון להרלי שאנחנו מכירים. אני מביט ביצור היפיפה שנוחת במערכת, ולא ממש רואה בו משהו שאפילו דומה להרלי. העיצוב יפה ברמה שהתמונות לא יודעות להעביר, המחשבה לפרטים הקטנים היא לא כזו שהרלי ממש אוהבים. שימו לב למשל לחיפוי הרדיאטור שנותן לחלק הקדמי של האופנוע מראה כל אגרסיבי. אגרסיבי? על הרלי שיוצא מהמפעל?? האופנוע נראה יותר כמו אופנוע שנוצר בסדנת עיצוב אירופאית כלשהי שמייצרת אופנועים על פי הזמנה. לא משהו שיצא מאיזשהו מפעל אופנועים, ובטח לא מהרלי.

לחצו להגדלה

הדבר השני שמכה בך קורה דווקא בשלב הרכיבה. "תעלה את המנוע לשש שבע אלף", אומר לי איתן היבואן, "ותרגיש כמה כח יש לו". שש שבע אלף על הרלי?! ועוד בהמלצת היבואן? כלומר היצרן? פה נופל לי סופית האסימון שהרלי ייצרו משהו שונה לחלוטין ממה שהם רגילים. אני מודה שמעולם לא הייתי חובב של אופנועים שיודעים בעיקר להיראות יפה ומעולם לא התעמקתי בשל כך בתוצרת האמריקאית, אך זה אופנוע מעניין. מעניין מאד אפילו, ולו רק בשל השינוי באופן החשיבה של המפעל בן 100 השנה שלא ממש טרח להשתנות בשנות קיומו ולהגיע לנישות אחרות, וזה בדיוק מה שהופך את האופנוע הזה לאופנוע כל כך חשוב.

הכינוי שהרלי העניקו לאופנוע הזה מסמל אף הוא את הגישה השונה כשייצרו אותו: VRSCA, כשהמשמעות היא V tween Racing Street Custom A. כשמופיעה המילה "רייסינג" על דגם של הרלי, אתה מיד מבין שנס גדול קרה פה גם אם חנוכה עדיין לא בפתח. לחדי הזיכרון שביננו שצמד האותיות VR עם רייסינג מצלצל משהו מוכר, אז נזכיר את דגם ה- VR1000 שהרלי הריצו באמצע שנות ה- 90 ככלי ששימש את הרלי לפיתוח מנוע חדש באליפות הסופר בייק האמריקאית כשעליו רכוב בין השאר גם לא אחר מאשר סקוט ראסל.

אז סוף סוף אופנוע שיכול לדבר גם אל קהל אחר מהקסטומאים המסורתיים של הרלי. פאואר קרוזר אמיתי שיכול להילחם גם בתוצרת שאינה אמריקאית. מנוע ה- V טווין הגדול מרמז אמנם על בית היוצר - כנראה שזה מאפיין שאפילו הקונספט החדש לא היה מספיק נועז לוותר עליו, והאופנוע בגדול הוא עדיין קאסטום, אך כאן מתחיל ונגמר הדמיון להרלי שאנו מכירים. המנוע כמובן חדש לחלוטין, עם זוית של 60 מע' בין שני הצילינדרים הענקיים, הזרקת דלק, 8 שסתומים, גל זיזים עילי כפול, וכל העסק מספק 115 כ"ס בריאים מאד ב- 8,250 סל"ד, כששיא המומנט - 10 קג"מ, מגיע ב- 7,000 סל"ד. מהפיכה של ממש. שאר המכלולים גם הם שונים מהחשיבה המסורתית של הרלי. זרוע אחורית מרשימה בחתך עגול העשויה אלומיניום, צמיגים כמעט ספורטיביים בחתך 70/120 מקדימה, ו- 55/180 מאחור, כמו גם שילדת צינורות בעלת מבנה קשיח המזכיר את שלדות העריסה הכפולה של פעם.

לא צריכה להיות בעיה עם נסיעה ארוכה על האופנוע. תנוחת הרכיבה משאירה את הרוכב נייטרלי בכל מצב (או בעצם המצב היחיד שהוא מקובע אליו), והמושב הרחב והנוח משמש בן לוויה נפלא לנסיעות ארוכות טווח. הידיים נופלות היטב לכידון הרחב היוצא מתוך ליבו הסופר מעוצב של לוח השעונים היפיפה. הדבר היחיד שמפריע באופנוע, מפריע מאד אפילו, הוא חוסר תשומת הלב של המהנדסים למיקום האגזוזים. רגל ימין פשוט משפשפת את האגזוז הבולט החוצה, וכשהוא חם, קל להיכוות ממנו.

לחצו להגדלה

תן לו בראש?! על הרלי?!
התנעה של האופנוע מבהירה כי הרלי הוא הרלי, אפילו אם הוא מבשר על מהפיכה. קשה לטעות בצליל הטווין הגדול, למרות שהרעש מעט עמום יותר, פחות חלול מהדגמים המסורתיים. ה- V ROD הוא אופנוע כבד. 270 ק"ג יבשים שמעלים בי חששות אם אוכל עם רגלי הדפוקות להחזיק אותו במצב עמידה. אבל הגובה, או יותר נכון הנומך של האופנוע בשילוב הצמיגים הרחבים עושה את שלו ואין שום בעיה לשחק עם האופנוע בין הרגליים בלי יותר מדי איזכורים בשלב זה למשקל שלו. או קיי, עברנו את המשוכה הראשונה. אני מתיישב על המושב המעולה עם אחיזה מעולה לחלק הגב התחתון, וככזה שמורגל ביפנים קצרים, אני מחפש קדימה לאורך האופנוע את המקום בו אני אמור להניח את הרגליים בתנוחה שהיא לגמרי לא טבעית מבחינתי.
שניה של הסתגלות, ואני מוצא אותה נוחה מספיק. בהמשך למדתי גם לאהוב אותה. יד ימין מניחה שתי אצבעות על ידית הבלם הקדמי, ואתה מיד מרגיש שאתה יושב על משהו שיצא משער אחר שאינו אירופאי או מזרחי. הידית עבה וגדולה, כמו גם ידית המצמד. משיכה של המצמד מגלה גם שם שמדובר במשהו שונה. תחילת המהלך קשה משהו, וצריך לאמץ מעט את כף היד. לא נורא, משתלם באורך החיים הגבוה שייתנו קפיצי המצמד לרפידות... אני פותח מעט גז במצב עמידה, והבוכנות רצות למעלה בסגנון יפני ובטח לא בסגנון של ההרלי המסורתיים. אין את הקירקושים והפעולה הלא סדירה של מנועי האבולושן, אלא אחידות יפנית של פעולות המנוע. שיחרור של הקלאץ'. המשיכה של המנוע קדימה את האופנוע החלטית, כשהכח המושך את האופנוע נבנה כבר מתחתית הסל"ד ואומר לך שלמרות הכל, אתה עדיין יושב על הרלי. מהפיכה או לא, ישנו ים של כח מנוע מקרקעית הסל"ד, כשאתה ממש מרגיש את הבוכנות פועמות לך מתחת לביצים. ואם כבר קידמה, המנוע מצויד גם בהזרקת דלק שעושה עבודה יעילה מאד ללא קפיצות קדימה ואפילו לא קלות, במעבר ממצערת סגורה לפתוחה, כשהעברת הכח מהיד אל הגלגל מדוייקת וחלקה לחלוטין. הפעמים היחידות שנתתי לו בגז עד הסוף בקטעים לא ממש ישרים אך ארוכים מספיק, גילו שני דברים. האחד הוא שהמנוע תאב סל"ד. אין שום בעיה לדחוף את האופנוע למעלה, ובסל"ד גבוה בהילוך העליון יעבור האופנוע גם את קו 230 הקמ"ש על השעון. אין תחום סל"ד בו מרגישים לפתע מדרגה במשיכה, אלא משיכה הדרגתית עד ל- 9,000 סל"ד בו נמצא הקו האדום. המנוע גם חלק מאד. אין זמזומים או ויברציות באף תחום סל"ד. הדבר השני שמתגלה הוא שהשילדה חזקה מספיק כדי לעמוד בעומסים שמפעילים עליה 115 הסוסים ו- 270 הק"ג.

לחצו להגדלה

ההיגוי מוזר בהתחלה. פקודת היגוי ראשונה לכיוון ימין, והאופנוע מפחיד אותי עם נפילה קלה אל תוך הפניה שנעלמת עם החזרה ההיסטרית שלי למצערת. במהירויות נמוכות בהן אתה מפנה את הכידון אל הכיוון בו אתה חפץ דווקא אין שום בעיה, ואפילו פניות פרסה מספרות לך על זוית צידוד של מכסימום משאית עד 15 טון, ולא כמו של הטריילרים המסורתיים של הרלי. נאה ביותר. במהירויות גבוהות יותר, צריך להתרגל (ומתרגלים מהר מאד) להרגשה שנותנת זוית המזלג הקהה בת 38 המע' בשילוב של גלגל ה- 19 מקדימה. 10 דקות נסיעה אחר כך אני נכנס לפניות בביטחון מוחלט עם מהירויות עולות מעלה בלי שום רמז למה שהפחיד אותי בפניה הראשונה. כשלוחצים את האופנוע יותר למטה עם מצערת פתוחה, יש רמז של עיוות מחלקה האחורי התחתון של השילדה. בכל זאת שילדת צינורות, ובסיס גלגלים עצום בן 1,713 מ"מ מפעילים מנוף גדול על איזור חיבור הזרוע לשילדה. כאן, בפניות, כבר הפסקתי בכלל להתייחס לשם המותג המונצח על מיכל הדלק, והתייחסתי לאופנוע כאל אופנוע רגיל במבחן מבלי להשוות אותו בכלל לתוצרת ממילווקי. מרגע שהמהירות נוסקת לקו 90 הקמ"ש, מפסיק ההיגוי להיות קל, ועובר לשדר כי בכל זאת בקאסטום עסקינן, גם אם הוא מלא שרירים. פניות מהירות מצד לצד הן לא ממש לחם חוקו של האופנוע, אך למרות השם המחייב, אני לא חושב שבהרלי התכוונו באמת שמישהו יקנה את האופנוע כדי להשתמש בו ל"רייסינג" כפי שאנחנו מכירים ממסלולי המירוץ - אם כי יש לאופנוע סיכוי להפוך לאופנוע דראג לא רע בכלל בהתחשב באיכות המכלולים שסובבים את המנוע.

פניות ארוכות לוקח האופנוע בשלוות הנפש היאה לאופנוע נמוך וארוך כל כך ועם מכלולים משובחים. לא ציפינו לפחות, והוי רוד אכן עומד בציפיות. הבלמים טובים, אך אינם מספקים את העוצמה והרגש של האופנועים העכשוויים. צריך ללחוץ חזק עם שתי אצבעות כדי לעצור את המסה הגדולה של האופנוע, וכמובן בשל המבנה, יש צורך באקסטרה שימוש בבלם האחורי שאכן מספק את הסחורה. שימוש בשני הבלמים גם יחד מניב כח תאוטה ראוי לשמו, אך עדיין חסר רגש באופן משמעותי, בעיקר מאיזור הבלם הקדמי. הבולם הקדמי מפתיע עם שיכוך כיווץ והחזרה טובים מאד בכל מצב. עומס הקפיץ הראשוני נראה רך מדי בתחילה, אך הוא התגלה כפרוגרסיבי מאד, ואינו נותן לבולם לשקוע יותר מדי קדימה גם תחת בלימות בהן השתמשתי בכל עוצמת הבלימה באיזור המאה קמ"ש. אך בכל זאת, אין מדובר כאן באופנוע ספורט. הבולם אכן צולל חזק, אך בהתחשב בכך שהאופנוע הוא קרוזר הופתעתי לטובה. לחיצה חזקה על הבלם האחורי חלקיק שניה לפני הלחיצה על ידית הבלם הקדמי, תגרום לאופנוע להעביר עוד פחות משקל אל הבולם הקדמי, ותימנע עוד את הצלילה שלו מטה. צמד הבולמים מאחורה פחות טובים. קשים משהו, ומעבירים מכות אל גב הרוכב בעליה על מהמורות. האיכות שלהם לא עומדת בקנה אחד עם שאר מכלולי האופנוע, והם בפירוש טובים פחות מהחבילה הכולל של הוי רוד.

לסיכום

לחצו להגדלה

שלב הרכיבה שלי היה קצר. קצר מדי. לא באשמתו חלילה של היבואן, אלא כתוצאה מאילוצי זמן שלי. מדהים היה איך בפרק זמן כל כך קצר יחסית, הצלחתי להתחבר לאופנוע שבינו לביני אין ולו זיקה משותפת. או כך לפחות חשבתי. שכחו מזה שחקוק לאופנוע הזה על מיכל הדלק את הסמל בן 100 השנים של החברה האמריקאית. האופנוע הזה הוא משהו אחר. לטעמי הוא הוא האופנוע שהרלי היו צריכים לייצר כבר מזמן במסגרת אבולוציה טבעית של הפרודוקטים היוצאים ממילווקי. אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא. האופנוע הזה משדר משהו אחר. אחר וטוב. אחר מכל אופנוע אחר עליו רכבתי בעבר. יש לו את הנוכחות של מכונית אמריקאית גדולה - מיו מוסטאנג, אך בו בעת יש בו גם אלמנטים של הקורבט הספורטיבית. כחובב אופנועי ספורט, הפתעתי אני את עצמי מהמהירות ומהקלות בה הצלחתי להתאהב בו.



לפרטים


לראש הדף 

כתוב לנו |  אודות |  הסכם שימוש |  ש"ות |  הצהרת פרטיות |  החשבון שלי |  פורום |  בייקרס

   XNET Smart Solutions All rights reserved © 1998-2003