כל מה שצריך לדעת - צלמים גרפיקאים ודפוס אתר האופנועים הישראלי

חנות |  ראשי |  לוח |  פורום |  MotoTec |  קישורים |  חדשות |  משאל |  חדש בשוק


תאונה היא אנרגיה קינטית שיוצאת משליטה

הכביש אשם
מאת יואב קווה הארץ

באירופה מאמינים שאין שום הצדקה לכך שאנשים ייהרגו או ייפצעו קשה בתאונות דרכים. מאחורי הרעיון עומד רוגר יוהאנסון משוודיה, שהתארח בכנס של עמותת "אור ירוק" בתל אביב. היוזמה שלו אינה מתמקדת בחינוך הנהגים, אלא בשיפור התשתיות

רצף הצלילים הזה כבר מוכר. בפתיחה צוויחה של בלימת פתע וחריקת צמיגים. אחר כך חבטה צורמת של מתכת במתכת, הפסקה של שתי דקות , ואז צפירות של אמבולנס וניידת משטרה. התושבים במודיעין, המתהדרת בסיסמה "עיר העתיד", כמעט התרגלו לצלילים האלה, שבוקעים תדיר מהצמתים. מאות מכוניות כבר נמעכו שם השנה, 115 אנשים נפצעו, שני אנשים נהרגו.

ההסבר השגרתי של הרשויות הוא פשוט: אילו נסעו הנהגים כחוק, לא היו תאונות. אבל האם הנהגים במודיעין הם האחראים הבלעדיים לתאונות, ואולי גם לתשתית הכבישים של עיר העתיד יש חלק בתופעה? מי שינהג במודיעין, בעיקר בחלק הפחות חדש של העיר, ימצא כבישים רחבים וישרים, ממש שדות המראה.

נוצרת אשליה שאין שום מניעה להאיץ אפילו ל-100 קמ"ש. אלא שעל המדרכות מתרוצצים ילדים קטנים, שדה הראייה בחלק מהצמתים חסום, לא ברור למי מגיעה זכות קדימה, וקיימות בעיות נוספות. המשטרה יזמה כמה מבצעים ללכידת עבריינים, וגם הפעילה מכמונת מהירות. חולקו עשרות דו"חות, אבל התאונות לא נפסקו.

הגישה שלפיה הנהג הוא האשם הבלעדי בתאונות, ושום אחריות משמעותית לא מוטלת על הרשויות ועל מתכנני הכבישים, היא הגישה השלטת במדינת ישראל. יש הרבה תאונות? צריך להגביר את האכיפה - להוסיף עוד ניידות משטרה, להציב עוד מכמונות מהירות ולחלק עוד דו"חות, סבורות הרשויות. ולמרות זאת, נהגים, נוסעים, הולכי רגל, רוכבי אופנועים ואופניים ממשיכים להיקטל מספר ההרוגים בכבישים מאז החלה אינתיפאדת אל אקצה כפול ממספר האזרחים שנהרגו בפיגועים.

הגישה השוודית לתאונות הדרכים שונה לגמרי. באוקטובר 1997 התקבלה בפרלמנט השוודי החלטה, ולפיה בטווח הארוך אין שום הצדקה לכך שאנשים ייהרגו או ייפצעו קשה בתאונות דרכים. ההחלטה הזאת אומצה בשנה שעברה על ידי הפרלמנט האירופי כולו. הטיעון העיקרי הוא מוסרי. "בעידן המודרני, נסיעה במכונית היא פעולה יום-יומית. לא מדובר בצלילה, סקי או צניחה, אלא בחלק שגרתי מהחיים. אסור שפעולה יום-יומית כזאת תאיים על החיים", אומר רוגר יוהאנסון, סמנכ"ל במינהל הדרכים הלאומי בשוודיה. "חברה שחושפת את האנשים לסיכון יום-יומי כזה היא לא חברה מוסרית".

יוהאנסון, אורח כנס של עמותת "אור ירוק", שהתקיים החודש בתל אביב - הכנס הגדול ביותר על תאונות דרכים שנעשה בישראל - הוא האיש המרכזי מאחורי "חזון אפס" (Vision Zero), שבא לצמצם את מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות לרמה מינימלית. "אני לא מאמין שאפשר למנוע לחלוטין את מקרי המוות והפציעה בתאונות, אבל אפשר לצמצם אותם ב-%90", הוא אומר. "עד לפני 50 שנה נהרגו בכל שנה בשוודיה כ-1,000 בני אדם בתאונות עבודה. כיום נהרגים רק כ-40 אנשים בשנה. אין שום סיבה שלא יהיה כך גם בתאונות דרכים".

נקודת המוצא של "חזון אפס" היא שנהגים תמיד יעשו טעויות נהיגה או עבירות תנועה, גם אם יוטלו קנסות בגובה של משכורת שנתית וגם אם יעוקלו אלפי מכוניות, ומכאן שתאונות דרכים תמיד יתרחשו. האתגר של שוודיה והאיחוד האירופי הוא להפוך את התאונות לפחות מסוכנות לבני האדם - לנוסעים ולהולכי רגל כאחד. "תאונה היא אנרגיה קינטית שיוצאת משליטה", אומר יוהאנסון, "השאלה היא מה עושים באנרגיה הזאת. איך מקטינים אותה או מנתבים אותה כך שהמכה שתיגרם לגוף האדם לא תגרום מוות או פציעה קשה".

יוהאנסון מונה כמה פתרונות מעשיים, שיישומם ההדרגתי כבר התחיל בשוודיה. "בכבישים עירוניים צריך ליצור תשתית שתגרום לנהגים לנסוע לאט יותר. למשל, הצרה של הכביש, סימונים, פסי האטה ושילוט. המטרה היא להפחית ל-30 קמ"ש את מהירות הנסיעה באזורים מיושבים בצפיפות". מחקרים הוכיחו שתאונת דריסה במהירות של 50 קמ"ש היא קטלנית להולכי רגל ב-%80 המקרים. בתאונה ב-30 קמ"ש יש סכנת מוות רק ב-%10 מהמקרים. הפחתת מהירות הנסיעה, גילו חוקרי מינהל הדרכים בשוודיה, תאריך את משך הנסיעה הממוצעת בתוך שטוקהולם ב-90 שניות בלבד.

"בנוסף", אומר יוהאנסון, "את כל הצמתים המסוכנים יש להחליף בכיכרות, שמונעות התנגשות רבת עוצמה, חזיתית או צדית. הפתרון הבין-עירוני החשוב ביותר הוא מעקות בטיחות וגדרות הפרדה. אף מכונית, גם לא מכונית מודרנית בטיחותית, לא תוכל להגן על חיי הנוסעים במקרה של התנגשות חזיתית במהירות של 90 קמ"ש. אלא שהצבת מעקה הפרדה בין המסלולים תמנע לחלוטין תאונות כאלה".

לרמת הבטיחות של הכבישים יש השפעה ישירה ומכרעת על חומרת התאונות. האחריות לכבישים נתונה בידי הרשויות ומתכנני הכבישים. "צריך לשנות את הגישה שמטילה אחריות בלבדית על הנהג", אומר יוהאנסון. "כשאתה נוסע ברכבת ויש תאונה, האחריות היא של חברת הרכבות. אותו דבר כשאדם מתחשמל בביתו - האחריות, כמעט כולה, מוטלת על חברת החשמל. וזה גם מה שצריך להתחולל בכבישים".

אבל האם הטלת אחריות על הרשויות לא תדרבן לנהוג באופן פחות זהיר? "בשום אופן לא. ברגע שאני מוסיף אחריות על מתכנני הכביש, זה לא אומר שאני מפחית אחריות מהנהגים. ציות לחוקים חייב כמובן להישמר".

אבל ברגע שיהיו כבישים בטוחים יותר, נהגים ינצלו זאת כדי לנהוג מהר ובאופן מסוכן יותר?

לא. המוח האנושי מתקשה להעריך את מצב התשתית. לפעמים דווקא תשתית טובה וסלחנית, למשל מעקות בטיחות, נראית לנהגים קרובה ומאיימת יותר משורת עצים - שהם מסוכנים הרבה יותר. כך שדווקא בכביש הבטוח יותר הם ינהגו לאט יותר".

את האחריות, לפי יוהאנסון, צריך לגלגל גם לפתחם של יצרני הרכב. הכוח הפוליטי העצום שלהם, הוא מסביר, איפשר להם במשך שנים לזלזל בנושא הבטיחות ולטרפד ניסיונות לחוקק תקנות בנושא. שיפור ברמת הבטיחות של המכוניות נרשם רק בעקבות מעורבותו של איגוד EuroNCAP. זהו ארגון בלתי תלוי, שמאגד כמה ממשלות וארגוני נהגים, ומאז 1997 עושה ניסויי ריסוק של מכוניות ומפרסם את התוצאות ברבים - כוכב אחד עד חמישה. כל כוכב נוסף פירושו, לטענת ,EuroNCAP סיכוי טוב יותר ב-%12.5 לצאת חיים ואף ללא פגיעה קשה מתאונה (מבחני הריסוק החזיתיים של EuroNCAP מתקיימים במהירות של 64 קמ"ש. מבחן ההתנגשות הצדי מבוצע ב-50 קמ"ש. מבחן פגיעה צדית בעמוד, שבוחן את דרגת ההגנה על ראש הנוסעים, ב-29 קמ"ש).

ב-1997 זכתה רק מכונית אחת - וולבו S40 - בארבעה כוכבים, וכל השאר בשניים או בשלושה. כיום כמעט כל הדגמים - גם מכוניות קטנות וזולות יחסית - מקבלים ארבעה או חמישה כוכבים. היצרנים הבינו שהמידע על בטיחות המכוניות נהפך לנחלת הכלל (אפשר לקרוא אותו באתר ,www.euroncap.com)והוא עשוי להשפיע על היקף המכירות שלהם. יוהאנסון: "מכוניות בטוחות הן כבר לא נחלתם של עשירים בלבד, שיכולים להרשות לעצמם וולבו גדולה או מרצדס. הוכח שיצרני רכב יכולים לתכנן מראש מכוניות בטוחות יותר, בלי לייקר את העלויות שלהם או של הצרכנים".

מה שהארגון לא הצליח לחולל בינתיים הוא הפחתת הסיכון להולכי רגל במקרה של דריסה. רוב המכוניות שמקבלות ציונים גבוהים במבחני ריסוק זוכות במבחן הדריסה, שמבוצע באמצעות בובת ניסוי ובמהירות של 40 קמ"ש, בציונים נמוכים, כוכב אחד או שניים. היצרן היחיד שקיבל ציון של שלושה כוכבים הוא הונדה, שתיכנן את חזית המכוניות ומכסה המנוע כך שהפגיעה בהולכי רגל תהיה קטלנית פחות.

כביש של ארבעה כוכבים

בקרוב יעברו תהליך דומה הכבישים עצמם. הארגון EuroRAP מעניק לכבישים ציונים (בכוכבים) לפי דרגת הסיכון שלהם. למשל, כביש עירוני שמאפשר נהיגה מהירה וחולף על פני צמתים מסוכנים יקבל ציון נמוך. כביש מהיר בעל מעקה הפרדה וגדרות צדיות יקבל ציון גבוה, וכו. דרגת הסיכון נקבעת גם בהתאם לצפיפות של הולכי רגל פגיעים ורוכבי אופניים, וקיומם של עצמים מסוכנים בצדי הדרך (עצים, למשל).

החזון שלנו, אומר יוהאנסון, הוא שהמדינה תוכל להבטיח לתושביה נסיעה בטוחה. "אם תצא לכביש במכונית שקיבלה ארבעה כוכבים במבחן ריסוק, תהיה חגור בחגורת בטיחות ולא תהיה שיכור, וגם תבחר כביש של ארבעה כוכבים - אין סיכוי שתיהרג או תיפצע קשה. בקרוב נוכל להתחייב על כך לפני האזרחים שלנו. זו הבטחה שדורשת אומץ, אבל אנחנו עובדים על זה ומתכוונים להכריז על כך".

יוהאנסון מאמין שאפשר ליישם את החזון גם בישראל, למרות נטל הביטחון על התקציב והתחלופות התכופות של הממשלות. "לכל מדינה יש בעיות משלה, וזה לא אומר שלא צריך להילחם גם בתאונות הדרכים", הוא אומר, "לחץ ציבורי קבוע כמו זה של עמותת אור ירוק יכול להביא לתוצאות".

עמותת "אור ירוק" הוקמה לפני חמש שנים על ידי מנכ"ל חברת אמדוקס לשעבר, אבי נאור, ששכל את בנו רן בתאונת דרכים. "העמותה מאמצת את חזון אפס וטוענת שאין להטיל את כל האשמה על הנהגים, או על מה שמכונה על ידי חוקרי המשטרה הגורם האנושי", אומר נאור. "המדינה חייבת ליטול אחריות על שמירת חיי תושביה גם בתחום הזה. כאזרחים אנחנו דורשים מהמדינה ביטחון נגד פיגועים. זכותנו לדרוש אותו ביטחון גם בכבישים". השאיפה של "אור ירוק" היא להביא לירידה מהותית של עשרות אחוזים במספר הנפגעים בתאונות הדרכים בתוך שלוש עד חמש שנים.

בשוודיה, אחת המדינות הבטוחות ביותר לנהיגה באירופה ובעולם כולו, מספר הנפגעים (פצועים או הרוגים) ל-1,000 כלי רכב בשנה הוא ,3.38 לעומת 11 בישראל. לדברי יוהאנסון, שוודיה משקיעה 2 מיליארד דולר בשנה לקידום תוכניות הבטיחות. ההשקעה הישראלית נאמדת ב-700 מיליון שקל בלבד - כולל תקציבי השיטור בתנועה.

חמש שאלות לרוגר יוהאנסון
מהירות באוטוסטרדות. "נכון שבאוטובאן בגרמניה, שבה אין הגבלת מהירות, נהרגים מעט אנשים ביחס לנפח התנועה. אבל אילו הגבילו שם את המהירות, היו נהרגים אפילו פחות".

פגושי חזיר (Bars Bull). "הפגושים האלה מיותרים, מסוכנים וקטלניים. הם מיועדים להיתקלות בחיות פרא. על הכבישים יש סיכוי שתיתקלו בעיקר בבני אדם".

שיחה בטלפון סלולרי בזמן נהיגה. "שיחה סלולרית היא בוודאי דבר מסוכן. מה שמסוכן הוא לא החזקת המכשיר ביד, אלא הסחת הדעת".

מכוניות כביש-שטח גדולות (SUV). "אלה כלי רכב מיותרים. שלדת הסולם הפרימיטיווית שלהם לא סופגת אנרגיה ועלולה להרוג נהגים במכוניות אחרות. מלבד זאת, ברגע שמתרחשת תאונה עצמית, ברגע שרכב כזה נתקל בקיר, עץ או גדר, השלדה שלו מתפרקת. כשאנשים יבינו את הסכנה שטמונה במכוניות כאלה, להם ולסביבה, אני מאמין שיקנו אותן פחות".

המכונית שלי. "אני נוהג בסיטרואן C5. קניתי אותה כי היא קיבלה ציון של ארבעה כוכבים ב-,EuroNCAP אבל גם כי היא נמכרת בשוודיה במחירים מצוינים. שניים מעמיתי לעבודה נוהגים ברנו לגונה, שקיבלה ציון מעולה של חמישה כוכבים".
מאמרים נוספים  

הונדה מבשרת על יציאת ה CB 1300 לאירופה
הורנט 600 החדש ל 2003
בלמים - מכיר ?! בייקס
לעבור את החורף יבשים
עמותת רוכבי השטח מרוץ 6 בן-שמן
מיגון למקרי תאונה - קסדות, כפפות, חליפות ונעליים
יריד ויתקין - מרוץ המוטוקרוס מספר 6
הענק העדין
אני נהג מרוצים, ואתה?
המלצות לרכישת 50 סמ"ק
דגמי הסופרמוטו החדשים של KTM
תערוכת מינכן
ויברציות לשנת 2003
ימהה YZF-R6 לשנת 2003 החשיפה המלאה
איך מוציאים רישיון לאופנוע ?
מאבק בתאונות הדרכים ?
רכיבה על רטוב
לווייתן של יבשה, בורגמן 650
נובח, אבל לא נושך (ימאהה בולדוג)
כמה טיפים חשובים בעת קניה ומכירת אופנוע
חמישה כללים בסיסים לשמירה על חייכם
גלעד והאנפילד
לראש הדף 

כתוב לנו |  אודות |  הסכם שימוש |  ש"ות |  הצהרת פרטיות |  החשבון שלי |  פורום |  בייקרס

   XNET Smart Solutions All rights reserved © 1998-2003