מתנות מיוחדות אתר האופנועים הישראלי

ראשי | לוח | פורום | קישורים | חדשות | משאל | דגמים חדשים | חדש בשוק | קניות


גלעד והאנפילד
כבר בהתחלה יש להודות ואפילו חשוב להודיע מראש שטיול עם אנפילד בהודו זה לא מסע לכל אחד.
כבר פגשתי רוכבים רבים בהודו שחשו רגשות קשים לאופנוע שלהם (האופנוע הרס להם את הטיול) האופנוע עשה להם "בית ספר למזרח" הרבה תקלות והרבה הוצאות כספיות.
באופן מאוד ברור הם שנאו את האופנוע (כנראה שגם האופנוע לא חיבב אותם במיוחד)האופנוע שלך יכול להיות מצויין, אך עליך לדאוג ולטפל בו.
גלעד והאנפילד

להיכנס למצבים וסיטואציות מתסכלות עם המכונאים ההודים, לדאוג להחנות אותו במקום טוב שלא יגנבו לך את המצבר כל לילה.

החבילה של לטייל עם אופנוע כוללת חירות עצמאות וגם שעבוד מסוים. אתה יכול לסוע לאן שרק תרצה, בכל רגע שבא לך. החופש יוצר חווית טיול שונה מאוד. במקום לשבת בתוך קופסא, אתה נמצא בתוך הסצנה הריחות הקולות זיהום האויר ומכשולי הדרך. מהנסיון שלי חווית הטיול עם אופנוע הרבה פחות מנכרת ומחברת אותך לתת-היבשת המופלאה דרך כל החושים.

רכיבה בהודו

אוביקטיבית נהיגה בהודו מאוד מסוכנת ולא משנה כמה גלגלים יש לך. הנהג ההודי הממוצע נחשב בעני כל מערבי מצוי (נהג או נוסע) לבלתי אחראי או בהודית "לא נורא בגילגול הבא". בנוסף לכך תנאי הדרך יכולים להיות גרועים מאוד עם תוספות שלא פגשת אף פעם בכביש ציבורי: פרות, תאו מים, סוסים, חמורים, רוכבי אופנים, הולכי רגל שחוצים את הכביש כמו חתולים, מכתשי ענק בכביש, דגנים על האספלט שאתה אמור במו גלגליך לפורר, עצים שנפלו ועוד הרבה הפתעות.

מהירות הנסיעה הממוצעת ביום טוב מאוד היא 50 קמ"ש, לרכב בלילה זה ממש לא אחראי ולא לכל
משאית יש אורות. זה פשוט מסוכן. לכן כדאי לתכנן את מסלול הנסיעה היומי, שעת היציאה ונקודת הגעה.

למרות כל הסכנות, אני חושב שמצב המוכנות של רוכב המערבי הוא טוב יחסית, ברגע שאתר מבין היכן
אתה נמצא ומאמץ כללי רכיבה נכונים הרבה יותר קל להמנע ולהתחמק ממצבי סכנה.
ברגע שאתה מכיר את הסכנות (מיד-ראשונה) אתה שומר על כללי הנהיגה מתאימים (הכרתי הרבה רוכבים
שטפסו פעם ראשונה על אופנוע בהודו) לך מהנסיון המצטבר.

לקנות את הסוס

רישום ורשיונות
רוב המערבים בהודו לא רושמים את האופנוע על שמם. זה אומר שמשהו אחר הוא בעל האופנוע שלך, זה לא ממש בעיה אף אחד לא יציק לך או ישאל אותך יותר מדי שאלות, אבל כשזה קורה (שוטר שמחליט למצוץ ממך כמה רופיות, בשפה מקומית בקשיש) 100 רופי יכולים לטפל בחוסר ההבנה, שלך או של השוטר.
למיטב נסיוני הדבר הכי חשוב עם הבעלות בהודו: לאופנוע שברשותך יש את מסמכי הבעלות עם מספר שלדה ומספר מנוע תואם ומסמכי טופס ויתור על בעלות חתום ע"י בעל האופנוע, מנסיוני האישי על
האחרון אפשר לוותר.
רוב האנפלדים בנפח 350 סמ"ק הם אקס-צבאים (היו בשימוש הצבא ההודי) והרשיונות יכולים להבהיר
עובדה זו, לכן יש לשים לב לשכן ערכו של האופנוע נמוך יותר והוא פחות סחיר לדעת הודים.
רשיון נהיגה ? ובכן זה יכול לעזור אבל אפשר להסתדר גם בלי.

היכן וממי לרכוש אופנוע
מאוד חשוב לקנות אופנוע טוב. באמת. אני מתכון לאופנוע במצב טוב שלא ישבר ל 2 או 3
באמצע נסיעה.
ראיתי כבר אופנועי TATA (משאית הודית) שנשבר להם וממך והחליטו להתקע באמצע הדרך.
בד"כ מעמיסים את האופנוע על TATA וממשיכים למוסך הקרוב.
ב 7 החודשים בהם אני מטייל עם האנפיד שלי, לא נתקעתי פעם אחת. אני לא יכול לתת לכם טיפ או טכניקה.
רק עצה אחת ללכת עם האופנוע למכונאי שלא מכיר את בעל האופנוע ובקש חוות דעת. בכל מקרה ממולץ
לרכוש את האופנוע מאדם פרטי ולא מסוחר, לסוחר לא איכפת למכור לך את האופנוע המחורבן שלו במחיר
גבוהה ככל האפשר. לרכוש ממערבי שטייל עם אופנוע מאפשר לך לעשות עסקה עם בעל אופנוע מהזן
שלך וסביר להניח שיש לו יותר מצפון ממקומי.
תיירים רוכשים את האופנועים בד"כ בגואה, דלהי או מנאלי (האחרון נכון מאוד לגבי ישראלים) לדעתי המקום הטוב ביות למצוא לך שותף נאמן לטיול הוא בדלהי. כמובן שבמשך הטיול תמיד תפגוש אנשים שהחליטו להפרד מהאופנוע (מעניין למה?) כך שבכל מקום בו יש מערביים תוכל למצוא אופנועים למכירה.

מחירים
האנפילד חדש 350 סמ"ק אמור לעלות 52000 רופי. שזה בערך 1200 דולר. תירים קונים בד"כ אופנוע מיד-שניה במחיר הנע בין 400 ל 900 דולר, לאחר שתתחיל להבין איך השוק האופנועים פועל, תוכל להשיג
אופנוע במצב טוב ב 500 דולר בערך, להשקיע בו ולהביאו למצב אמינות סביר. בכל מקרה תצא הרבה יותר
בזול מלקנות אופנוע מסוחר מסוחר.

להכין את האופנוע
רמת אמינות של האנפילד נמוכה מאוד ובטוח שיצא לך להכיר די הרבה מכונאים במשך הטיול, יש כמה דברים שכדאי לזכור. בהודו הכל לגיטימי, במיוחד לדפוק תירים (אין שעור בחינם, לא?) אבל לא רק תירים,
גם הודי שמגיע לדלהי מבומבי הוא מטרה נוחה לסוחרים/ מכונאים/מצחצחי נעליים. בכדי למצוא מכונאי טוב שאל בעל אנפילד היכן נמצא המוסך שלו.
אל תאמין לכל מה שהמכונאי אומר לך, אלא עם הוא מצליח לשכנע אותך באמת. אם אתה חש שאתה לא מקבל את האמת המכונאי, פשוט מצא אחד אחר.
מנסיוני כל המכונאים במיוחד כאלו שרגילים ללקוחות מערבים, נוהגים להלחיץ אותך ולסםר לך שהאופנוע זקוק לתיקון מנוע מסובך או מאוד יקר, אפילו שרק צריך לכוון שסתומים. ובאותה מידה הם יודעם להעריך
ולכבד לקוח אסרטיבי ועירני (ממולץ להיות עירני, אסרטיבי ולא להראות שום סימן של לחץ, גם אם אומרים לך שהלך המנוע)
בכל מקרה תרכוש את החלקים בעצמך (ע"פ המלצת המכונאי), לא משנה מהסיטואציה המכונאים יגבו (ינסו) מחיר מופקע על חלקים מקורים ויתקינו לך תחליפים. ז"א שכל עבודה שנעשת על האופנוע אתה נמצא שם ותביא מהבית הרבה סבלנות וזמן.
לדעתי כמעט בכל מקרה כדאי לקנות חלקים מקורים. על החלקים עצמם מופיע מחיר M.R.P (maximum retail price) ובד"כ תשלם מעט פחות. חלק באריזה פתוחה לא שווה אגורה מפני שאתה לא יודע מה באמת
אתה מקבל לכן שוות להתעקש על הנקודה הזו.
מקום טוב לקנות בו חלקי חילוף בדלהי: קרול באג, לא רחוק מהמיין בזאר(היכן שרוב התרמילאים נמצאים).
בסיום העבודה על האופנוע, רכב עליו כמה פעמים, בדוק שהכל בסדר, תבדוק טוב ושים לב למה שהמכונאי
עשה נסה למצוא פקשושים ובקש בתוקף מהמכונאי לתקן לך הכל במקום.

להגיע ממקום למקום

מפות
ככלל אני, תמיד מעדיף את הדרכים המשניות לעומת הדרכים הראשיות (highway) נהיגה בדרכים ראשיות
כשיש הרבה כלי רכב (משאיות אוטובוסים עגלות, אבק….) זה לא ממש חוויה מהנה, אתה צריך להיות דרוך ועירני, להתמקד ב 50 אוביקטים בכל רגע, הנהיגה היא כבר לא ממש מדיטציה, אתה מפוקס בנהיגה ולא בנוף.
מפת דרך טובה היא ממש נכס, הברירה היקרה היא מפה של Lonely Planet India road map, ספר מפות מקיף של הודו הכולל דרכים משניות (אפשר להזמין ב-Amazon.com). מפות סופר מפורטות אפשר
למצוא בהוצאות מקומיות, באיזור בו אתה מטייל (government tourist information office)
או בחניות ספרים.

כיוון והכוונה
שונות
במוקדם או מוקדם מאוד אתה תמצא את עצמך עם הנטיה ההודית המטרידה, אתה שואל לכיוון (או כל שאלה אחרת) אתה תקבל תשובה אפילו שאין לבחור שאתה שואל מושג. הוא ישקיע ויסביר לך במסירות רק כדי לא לאכזב אותך. ברגע שתתרגל תופעה תפתח חוש הבחנה בין אנשים שיודעים על מה הם מדברים ובין כאלה שלא, עד שתפתח את החוש הזה אני מציע שתשאל לפחות שלוש פעמים אנשים שונים.
בכמה מדינות בהודו יש סימון דרכים ושילוט באנגלית אך רוב הזמן או שאין שילוט בכלל או שהשילוט בשפה המקומית (הינדי, מהרהטי, מאלאיאמה, טאמילית או השד יודע מה). אל תבטח בשלטים אפילו אם אתה מסוגל לקרוא אותם, תמיד תשאל ותצליב מידע.

משטרה
תיירים על אנפילד נעצרים לבדיקה מפעם לפעם. בד"כ המטרה היא להוציא קצת כסף ממך (בקשיש, גם במצב כזה אתה אמור להתמקח על סכום התשלום. בלי בושה)
בכדי לחסוך מעצמך את הבעיות הללו תשתדל להמנע ממגע איתם, ז"א לעצור לשוטר רק כשזה ממש
נפאל

גונגו טרי הודו
הכרחי (תמיד אפשר להתבונן לשמיים, ואף אחד לא ירה בך) ב- 11 חודשים שאני מטייל עם האופנוע
לא עצרתי לשוטר אחד. ראיתי אותם בצידי הדרך מנופפים לי לעצור, אני מצידי פשוט מחייך מנופף לשלום וממשיך בנסיעתי. אני מאמין שברוב המקרים הם רצו להזמין אותי ל צ'אי או לפטפט קצת ולא ממש להטריד אותי. אבל מצידי לא כדאי לקחת את הסיכון.

הכי חשוב
לא משנה מה שלא קורה , תמשיך לחייך
12.06.02

ועוד בנושא:
מחפש את דרכו בדרום אמריקה ועוד על אופנוע
כתבה שניה - ארה"ב ומקסיקו
אייל לוי, אייל כהן מירושלים בטיול אופנועים בדרום אמריקה
מאמרים נוספים  

הונדה מבשרת על יציאת ה CB 1300 לאירופה
הורנט 600 החדש ל 2003
בלמים - מכיר ?! בייקס
לעבור את החורף יבשים
עמותת רוכבי השטח מרוץ 6 בן-שמן
מיגון למקרי תאונה - קסדות, כפפות, חליפות ונעליים
יריד ויתקין - מרוץ המוטוקרוס מספר 6
הענק העדין
אני נהג מרוצים, ואתה?
המלצות לרכישת 50 סמ"ק
דגמי הסופרמוטו החדשים של KTM
תערוכת מינכן
ויברציות לשנת 2003
ימהה YZF-R6 לשנת 2003 החשיפה המלאה
איך מוציאים רישיון לאופנוע ?
מאבק בתאונות הדרכים ?
רכיבה על רטוב
לווייתן של יבשה, בורגמן 650
נובח, אבל לא נושך (ימאהה בולדוג)
כמה טיפים חשובים בעת קניה ומכירת אופנוע
חמישה כללים בסיסים לשמירה על חייכם
גלעד והאנפילד
לראש הדף 


כתוב לנו |  אודות |  הסכם שימוש |  ש"ות |  הצהרת פרטיות |  החשבון שלי |  פורום |  בייקרס

   XNET Smart Solutions All rights reserved © 1998-2003